#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תוס'. האומרים ביו""כ ב' או ג' פעמים שמע ישראל [בסוף יו""כ]. האם יש בזה איסור."	"לרש""י משתקין ולר""ח מגונה, או שמא אין לחוש רק כשקורא ק""ש בעונתה ומקבל עליו עול מלכות שמים ומ""מ טוב שלא לומר. [אך ה' הוא האלוקים מנהג כשר הוא, עי' תוס']."	ברכות לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דילג ברכה מהאמצעיות, ואח""כ נזכר. מה יעשה. גמ', [בלי הלכה]. ופי' רש""י ותוס'."	"לרב הונא חוזר לאתה חונן. ולרב אסי אמצעיות אין להן סדר. לרש""י הפי' שאומרה במקום שנזכר, ותוס' חולקים שודאי המתפלל למפרע לא יצא. אלא הפי' שחוזר לברכה שדילג ואומר משם ואילך."	ברכות לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו. מהיכן הוא מתחיל מתחלת הברכה שטעה זה. על מי קשה מהמשנה, ותי'. [פרט בדעת רש""י]."	"סתמא דמתני' משמע שאם למשל טעה בסלח לנו, חוזר לשם. ותיובתא דרב אסי לרש""י שמפרש בו שאומר היכן שנזכר. [ותוס' מפרשים ברב אסי כמשמעות המשנה, ולפי""ז אדרבה הוא סיוע לרב אסי].<br>ולרב הונא חוזר לאתה חונן, ומיישבת הגמ' אליביה, שכל האמצעיות חדא ברכתא נינהו."	ברכות לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תוס'. שכח לומר עננו בין גואל לרופא, ונזכר בה קודם סיום תפלה. מה יעשה, ומדוע.	"לרש""י שאמצעיות אין להן סדר לרב אסי, יאמר במקום שנזכר. ולרשב""ם שאי אפשר למפרע, ואין להם סדר דרב אסי הפי' שלא צריך לחזור לאתה חונן, בזה לא יברך, דלחזור אי אפשר דכיון שהדין שאין מחזירין אותו, אם יחזור ויאמר על הסדר הוי ברכה לבטלה [ברכת רפאנו וכו']. [ועי' בית יוסף שפ' שיאמר בשומע תפלה]."	ברכות לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תוס'. לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות. מה אפשר לשאול בהם. [ומדוע- רא""ש]."	"פי' ר""ח ורבינו האי, שצרכי צבור אפשר. שהרי עיקר ברכות אחרונות [רצה ושים שלום] צרכי צבור הם. [ופי' הרא""ש דשבח וכבוד הוא לרב שהרבים צריכין לו. ועוד כ' שם שגם בג' ראשונות אפשר לשאול צרכי צבור מה""ט, ולכן אומרים זכרנו וכו']."	ברכות לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קל נא רפא נא לה. ב' ענינים שלמדים מזה.	"א' מעשה בתלמיד א' כו' והיה מקצר יותר מדאי.. כלום מקצר יותר ממשה רבינו.<br>ב' המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו. [ובמג""א סי' קיט מהמהרי""ל, שדוקא בפניו. וסובר שפה היה בפניה]."	ברכות לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תני חדא הכורע בהודאה הרי זה משובח ותניא אידך הרי זה מגונה. תי' בתחי'. ב] תי' אליבא דרבא- פרט ב' אופנים שמגונה.	"א] בתחילה כורע, ולא בסוף הברכה.<br>ב] רבא כרע בשניהם, שכך ראה לר""נ ור""ש. וצ""ל שהא שמגונה, בהודאה שבהלל. וכן בהודאה דברכהמ""ז. [מכח בריי', עי' גמ'. ועי' משנ""ב בטעם שבהם מגונה]."	ברכות לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המתפלל וטעה סימן רע לו. היכן בטעה הוא סימן רע.	באבות [שהוא תחילת התפלה רמז הוא שאין חפץ בה].	ברכות לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו וכו', אבל.. עין לא ראתה. פרט למי זה ולמי זה. 3 ובאיזה ב' מהם יש שחולקים עליו.	"א' לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו אבל תלמידי חכמים עצמן כו'.<br>ב' נתנבאו לימות המשיח, אבל לעוה""ב וכו'. ופליגא אדשמואל דאמר אין בין העוה""ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. [שלפי""ז בהכרח נתנבאו לעוה""ב].<br>ג' נתנבאו לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים כו'. ופליגא דרבי אבהו שאמר שמקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין."	ברכות לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תוס'. חציף עלי מאן דמצלי בבקתא - וא""ת הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה. 2"	"י""ל דהתם מיירי בהר המוריה כדאמרי' בפסחים פרק האשה (ד' פח.) לא כיצחק שקראו שדה וכו'. א""נ בקתא דהכא מיירי בבקעה במקום שרגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים."	ברכות לד:		
